מתוך האתר של עו"ד אורי דניאל:
"צוות המשפטנים המיומן של משרדנו טיפל בעשרות תיקי פירוק מן הגדולים והמובילים שבמשק ויעשה ככל יכולתו על מנת להשלים את הליכי חדלות הפירעון, פשיטת הרגל וכינוס הנכסים/פירוק, תוך התחשבות מקסימלית בנסיבות העניין, וזאת מבלי להתפשר על האינטרסים של הלקוח אותו אנו מייצגים".
ובמציאות, מקרה שהיה:
שלוחה של אוניברסיטת לטביה בישראל התחייבה לתוכנית לימודים לקבוצה של סטודנטיות. בין הסטודנטיות לבין השלוחה של האוניברסיטה עמדו 2 גופים – מודום ומכללת אלון מורה. בוקר בהיר אחד, נסגרה השלוחה של אונ׳ לטביה בישראל וזו נעלמה ומשכה את ידיה מכל אחריות כלפי הסטודנטיות. הסטודנטיות הנטושות באו בדרישה לאונ׳ לטביה, ואלו הפנו אותן למודום ובסופו של דבר אלו הפנו את תלונתן אל מכללת אלון מורה.
מכללת אלון מורה שכרה את שירותיו של עו״ד אורי דניאל לייצג אותם בעניין תביעתן של הסטודנטיות. עו״ד אורי דניאל החליט עם לקוחותיו לתבוע ביחד עם הסטודנטיות את מודום ואלו הסכימו לשתף פעולה, מתוך אמונה בכוונותיו של עו״ד דניאל ותכניתו לסייע לכל הצדדים.
עבר זמן מה, ויום אחד קיבלה שרה חזי (מורה בגמלאות יש לציין) מכתב בדואר מעורך הדין אורי דניאל:
"הנני מתכבד לעדכנך, כי נוכח היעדר שיתוף פעולה מצדך בקשר עם ההליך שבנדון, החליטה מכללת אלום מורה להסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות בתמורה לקבלת פיצוי בגין הוצאות המשפט של המכללה".
ללא בושה, ללא פחד, ובוודאי ללא רחמים, כותב עו״ד אורי דניאל כי עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה של שרה חזי, הוא הגיע להסכם פשרה עם מודום. שרה חזי, המומה, החלה לבדוק את הנושא לעומק, שהרי היא לא נתנה בשום שלב את הסכמתה להגיע לפשרה עם מודום.
הנה מה שקרה מאחורי גבן של שרה חזי ויתר הסטודנטיות:
עו״ד אורי דניאל הגיע לפשרה אשר נותרה חסויה בין הצדדים (אפילו בית המשפט לא היה מודע לתוכן ההסכם ומציין זאת בפסק הדין) – התובעים, הלוא הם מכללת אלון מורה והסטודנטיות (כביכול) יקבלו ממודום סכום של 70,000 ש״ח.
מי אישר לך להגיע לפשרה בשם הסטודנטיות? ואם כבר הגעת להסכם פשרה, וכבר הוחלט על הסכום הזה, איפה הוא? למה הוא לא הועבר ללקוחותיו הסטודנטיות?
פשוט מאוד, הכסף נשאר בידיו "הנאמנות" של עו״ד אורי דניאל, שמעולם לא קיבל אישור מלקוחותיו לניהול משא ומתן להגעה לפשרה.
באופן מפתיע, לעו״ד אורי דניאל שולמו בדיוק אותם 70,000 ש״ח אשר התקבלו ממודום.
הסטודנטיות ששיתפו פעולה עם תיק שאמור היה להיטיב איתן, נתנו את אמונן, סמכו והלכו אחרי עו״ד אורי דניאל, ועו״ד דניאל מעל באמון שלהן תוך שימוש בהן לצורך מנוף לחצים על מודום. ובנוסף השאיר אותן חסרות כל ולקח לעצמו את מלוא הסכום שהתקבל בהסכם הפשרה והיה מיועד להן.
שרה חזי לא התייאשה, היא החליטה לתבוע את עו״ד אורי דניאל. תביעתה הייתה אמיצה מאוד! היא פירטה את מכלול הנזקים שהטיפול של עו״ד אורי דניאל הסב לה, ואכן נפסק לטובתה פיצוי כספי בגין התנהלות זו.
בפסק הדין מיולי נגד עורך דין אורי דניאל, שלושה שופטים קבעו נגדו כי הפר את חובת הנאמנות ללקוחותיו, הפר את חובת השליחות, התרשל בתפקידו, וחרג מהרשאה בחתמו על הסכם ללא ידיעת לקוחותיו:
"… בענייננו, המערער לא החתים את המשיבה על הרשאה מפורשת להגיע להסדר פשרה בתביעה אלא ייפוי הכוח הסמיך אותו "לטפל בתביעה" … ל"פיצויים ו/או השבת כספים", ללא כל התייחסות לפשרה , ולכן מדובר בהפרת חובת הנאמנות וחובת השליחות הדורשות הרשאה להתפשר.
…בדין נקבע על ידי בית משפט קמא כי המערער התרשל וחרג מהרשאתו בכך שחתם על ההסכם ללא ידיעת והסכמת המשיבה ולפיכך יש לעבור לבחינת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין תוצאות המשפט ושאלמלא רשלנות זו תוצאת המשפט הייתה אחרת ובמידה ויש קשר סיבתי לבחון את הנזקים….
….למרות זאת, לא מצאתי מקום לביטול הסכום שנפסק לטובת המשיבה בסך 5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני כעגמת נפש בעטיה של הפרת המערער של חובותיו כלפיה, עגמת נפש שנגרמה לה בלא קשר לתוצאות ההליכים המשוערים…."
לפוסט המלא לחצו על התחקיר:
איולי שפיגל 